ארבע נשימות

הילדה שאלה מתי יהיה לנו בית גדול עם חדרים גדולים ומטבח גדול,
ואז נתנה לי נשיקה, אמרה לי “תעני לי מחר, אמא!” והלכה למיטה.
*
ואני לא יודעת איך להסביר לה
שבבית הקטן
עם החדרים הקטנים,
במטבח הקטן
יש נקודה שכשאני עומדת בה בשקט אחרי שהם כולם נרדמים-
אפשר לשמוע ממנה את הנשימות של כולם.
וככה כל ערב,
אחרי שהשקט יורד על הבית,
אני מכינה כוס קפה
או לוקחת שתי קוביות שוקולד
ונעמדת בנקודה האהובה עליי בעולם כולו-
הנקודה בה ארבעה מקצבי נשימות מתנגנים לי באוזן בהרמוניה מושלמת
ולוחשים לי שהנה,
אמא,
אנחנו שלך, אנחנו איתך,
אנחנו יחד.
הכל בסדר.
*
אז אני מנשקת אותה חזרה ואומרת לה:
“בסדר מתוקה שלי. אענה לך מחר. לילה טוב”.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה